בפסק דין שנתנו דייני בית הדין הרבני בנתניה בתיק גירושין מורכב, קבעו הדיינים תקדים בפסיקתם, לפיה אין הבדל בין התעללות נפשית ופיזית, וכי דין אדם שמפעיל אלימות נפשית נגד זולתו זהה לאלימות פיזית.

אב בית הדין הרבני הרב שלמה שפירא קבע בפסק דינו כי "הבעל התעלל נפשית קשות באישה ולדעתנו התעללות כזו היא אלימות קשה והיא אינה פחותה מהתעללות גופנית". עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיסית או מילולית.

מדובר בבני הזוג שנישאו לפני כ- 15 שנה ולהם בן משותף. לאורך השנים התנהג האיש באטימות, התעלם מצרכי ביתו ואף נהג בשבתות ובחגים להיעלם ולהשאיר אותם לבד.

לאחר סדרה ארוכה של דיונים החליט אב בית הדין כי "התרשמנו כי אילו הבעל היה מפגין שמץ של יחס לאשתו האישה לא היתה מגישה תביעה לגירושין, אך דא עקא, הבעל רואה את אשתו כצעצוע וכרכוש השייך לו. הוא מתעלם מחובותיו, מתעלם מרגשותיה ולמרות האזהרות הרבות, התחינות של האישה והתראות בית הדין הוא אינו עושה דבר.

בית הדין הוסיף וכתב כי "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער – זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט".

בתחקיר הלכתי מבוסס של עשרות פוסקים החל מהתלמוד, השולחן ערוך והרמב"ם וכלה בפוסקים בני זמננו החליט בית הדין כי ההתעללות הנפשית שנקט הבעל נגד האישה מהווה עילה לגט והבעל חייב לגרש את אשתו. הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב אריה אוריאל הצטרפו לפסק דינו של הרב שפירא וחייבו את הגבר בגט.